ajax loader

צפירות

  1. ממוכן עושה דרכו במים: ¾ כל 2 דקות.
  2. שאר כ”ש: ¾ · · כל 2 דקות.
  3. נגרר : ¾ · · · אחרי הגורר .
  4. נתב בתפקיד רשאי במקום צפירות ממוכן : · · · · כל 2 דקות.
  5. עומד במקום:¾  ¾  .
  6. עוגן – 5 שניות צילצול פעמון כל 2 דקות, מעל 100 מטר יוסיף 5 שניות צילצולי גונג אחרי הפעמון.
    במקום הפעמון רשאי : ·  ¾  ·.
  7. לפני מקום בו יכולים להיות כ”ש מוסתרים (סיבוב בתעלה וכו’) יש לצפור צפירה ארוכה, כ”ש מהעבר השני יענה בצפירה ארוכה.
  8. משנה כיוון ימינה: ·.
  9. משנה כיוון שמאלה: · ·.
  10. נע אחורה: · · ·.
  11. כוונותיך לא ברורות: · · · · ·.
  12. מצוקה (S.O.S): · · · , ¾ ¾ ¾ ,· · ·.
  13. אני עוקף מימין:¾  ¾  ·.
  14. אני עוקף משמאל: ¾ ¾ ·  ·.
  15. אני מסכים לעקיפה: ¾ · ¾  ·.
  16. משיכת תשומת לב – כל אות שלא יחשב לצפירות הרגילות.

נלקח מאתר http://www.scribd.com/

חבלים וגלגלאות

חבלים טבעיים חבלים סינטטים
מנילה

סיזל

קוקוס

פשתן

נילון

פוליפרופילן

פוליאסטר

קוולר

 

שמירה על חבל

  1. אין לאכסן במקום לא מאוורר.
  2. יש להיזהר מחיכוך, גלגלות צרות וכו’.
  3. לא לאכסן חבלים רטובים.
  4. לא להעמיס על החבל מעל המותר.
  5. אין להרבות בקשרים (מפחית עד 50% מהחוזק), ובקליעות (מפחית עד 20% מהחוזק).
  6. יש לכרוך / לשרוף את קצוות החבל.
  7. יש לשמור את החבל במקום מוצל ויבש.
  8. יש לגלגל את החבל בצורה סימטרית וללא שבירות.
  9. יש לשטוף את החבל במים מתוקים לאחר השימוש.
  10. יש לרפד מקומות חיכוך.
  11. גליל חדש יש לפתוח מבפנים.
  12. יש להגן על החבל מחומרים כימיים.

 

פסילת חבל

  1. אבקה בתוך חבל טבעי.
  2. חבל יבש מאוד.
  3. חבל שמשנה את צבעו.
  4. אחד מעיקרי החבל קרוע.
  5. ריח ריקבון בחבל.
  • חבל פסול יש לחתוך לחתיכות קטנות למניעת שימוש חוזר.

 

כללי בטיחות בעבודת חבלים

  1. אין לעבור את העומס מותר.
  2. אין להעביר את החבל בפינות חדות.
  3. אין להשתמש בחבל פגום.
  4. אין לעמוד בקו מתיחת החבל.
  5. חבלים סינטטיים נוטים להחליק.
  6. אין להכניס אצבעות בתופים או מובילים.
  7. אין ללפף חבל על הזרוע כשקצהו קשור ויכול להמשך.
  8. אין לעמוד במרכז מגלול חבל במתיחה.

 

יתרונות חבלים סינטטיים

  1. שווה צורה לכל אורכו.
  2. חוזקו גדול לעומת משקלו (נילון (חבל צף) – חזק פי 2.5 ממנילה, פוליפרופילן (חבל שוקע) – חזק פי 1.6 ממנילה).

 

חישוב חוזק חבלים

B.S. (Breaking Strength)  – עומס קריעה

S.W.L. (Safe Working Load) – עומס עבודה

 

הנוסחאות הן לחבלי מנילה (לנילון יש להכפיל את התוצאה ב- 2.5, לפוליפרופילן ב-1.6), התוצאה מתקבלת בטונות.

C – היקף באינצ’ים.

כבלים

גמישות כבל תלויה בכמות החוטים והעיקרים בכבל.

32X6 – 6 עיקרים בעלי 32 חוטים בכל אחד.

 

טלורית – פלומבת הנחושת המחזיקה את הטבעת בקצה הכבל.

טימבל – עסקת לב – הטבעת בצורת טיפה בתוך הלולאה שבקצה הכבל.

 

חישוב חוזק כבלים

D – קוטר הכבל.

התוצאה מתקבלת בק”ג.

 

מערכת גלגלות

S – כוח מושקע.

W – משקל מורם.

n – מספר גלגלות במערכת.

P – מספר החבלים היוצאים מהגלגלת הנעה.

 

גלגלות ליתרון – החבל למשיכה יוצא מהגלגלת הנעה.

גלגלות לחיסרון – החבל למשיכה יוצא מהגלגלת הנייחת.
מתוך האתר http://www.scribd.com/

אותות מצוקה ועוגנים

אותות מצוקה

  1. MAY DAY.
  2. דגל מרובע + כדור.
  3. דגל N מעל דגל C.
  4. זיקוק אדום.
  5. לפיד / מצוף עשן כתום / אדום.
  6. רקטות, פגזים.
  7. הרמה והורדה של הידיים לצדדים.
  8. ירי תותח או קול נפץ כל דקה.
  9. אות ערפל ממושך.
  10. אותו המשודרים ע”י משואות רדיו או משיבי הד מכ”מ.
    א. SART – משיב מכ”מ.
    ב. Radio Telephone Alarm – אות רדיו.
    ג. EPIRB – אות מצוקה לוויני.
  11. כתם שחור בקרבת כלי השייט.
  12. להבות על כלי שייט.
  13. S.O.S.

 

שיקולים לבחירת מקום עגינה

  1. עומק ים.
  2. סוג קרקע.
  3. צפיפות אזור העגינה (ספינות נוספות, אזור קטן וכו’).
  4. תנאים – רוח, זרם, גלים.

 

אורך חבל עגינה

70 מטר בספינה.

בעומק רדוד (עד עומק ים של 3 מטרים) – פי 7 מעומק הים.

במים עמוקים – פי 3 מעומק הים.

 

סוגי עוגנים

  1. עוגן עבודה – העוגן הרגיל, מוכן להטלה, משמש לעגינה רגילה.
  2. עוגן סערה – עוגן כבד פי 2, 3 מהעוגן עבודה, לשימוש בתנאים קיצוניים, בד”כ לא בסירה.
  3. עוגן צף – שרוול מוצר בקצהו, משמש להאטת הסירה, יש לשחרר חבל פי 1.5 מאורך הגל.
  4. עוגן מת – משקולת המונחת על הקרקעית או נעוצה בקרקע עם שרשרת המחוברת למצוף בפני הים.

 

  • בד”כ מחברים כ- 2 מטר שרשרת בין העוגן לחבל שעולה לסירה ע”מ לתת משקל לגזע העוגן.
  • ניתן להוסיף משקולת בשליש הראשון של החבל כדי להשטיח את זוית החבל המגיע לעוגן.

 

משמרת עוגן

משמשת לביקורת שלא התנתקנו מהעוגן.

  1. GPS – מסמנים נ.צ. ב- GPS ורואים שנשארים בו.
  2. נ.צ. בחוף – לוקחים טרנזיט או תכווינים לחוף.
  3. עומק – רואים שהעומק לא משתנה במד עומק.
  4. מכ”מ – קביעת טווח בטחון במכ”מ ובדיקה שלא נכנס אליו משהו.

 

שיטות עגינה

  1. עוגן חרטום – עולים מול הרוח, זורקים עוגן ונעים אחורה.
  2. 2 עוגני חרטום – זורקים את העוגן הראשון כמו עגינה רגילה, שטים ב- °60 למיקום העוגן השני, מטילים את העוגן השני ונעים אחורה למיקום בין שני העוגנים.
    עגינה זו משמשת בתנאים קשים או בתנאים משתנים.
  3. עוגן חרטום וירכתיים – עוגן חרטום כמו עגינה רגילה, נעים הרבה אחורה ומטילים עוגן ירכתיים, נעים קדימה להתמקם בין שני העוגנים.
    עגינה זו משמשת למקומות צרים / צפופים ואינה מתאימה לעגינה עם הדופן לרוח.

 

 

הרמת העוגן

התקדמות – נעים קדימה  ל- °90
לעוגן או מעט יותר כדי להוציא את
השיניים מהקרקע.

  1. טבעת האמיר – בעגינה בסוג קרקע לא מוכר נקשור חבל לטבעת האמיר בחלקו הקדמי של העוגן ואם העוגן נתקע נמשוך ממנה.
  2. מומנט – העברת משקל לחלקה הקדמי של הסירה, צימצום החבל והעברת משקל אחורה (שימוש באורך הסירה ונק’ מרכז הציפה שלה כמנוף).
  3. חיתוך החבל – חיתוך החבל וקשירת מצוף אליו, הרמת העוגן במועד מאוחר יותר.

צלילה – הורדת צולל לשיחרור העוגן.

מטרו

כלי מדידה ומכשירים

בסירה

  1. ברומטר – שעון לחץ אטמוספרי.
  2. ברוגרף – מודד לחץ אטמוספרי ויצירת גרף של לחץ לאורך זמן.
  3. שבשבת רוח – מדידת עוצמת וכיוון הרוח.

 

בחוף

  1. סוכה מטאורולוגית.
  2. מכ”מ עננים.

 

מקורות תחזית

Navtex מקלט לתשדורת מז”א מתחנות חוף.
Obs תשדורת שספינות שידרו לתחנות חוף לגבי נתוני מז”א באזורן.
מכ”מ מכ”מ רגיל יגלה ענני קומולונימבוס.
מקורות נוספים – אינטרנט, רדיו, טלויזיה, קשר, מרינות ולווינים.

 

תחזית נווטקס

הים מחולק לאזורים עם שמות.

 

בנווטקס תגיע תחזית בצורה הבאה:

1.      תחזית כללית לאזור מסויים (לדוגמא:
ים תיכון).

2.      gale warning – אם יש, מים 8 ומעלה.

3.      תחזית לפי תת אזורים (השמות במפה)
עננות, ראות ותחזית.

 

כל 4 שעות המכשיר מוציא הודעה, כל 12 שעות תחזית.

 

השוואת לחצים

מדידת הלחצים ביבשה

מושפעת מגובה המדידה

(מדידה על הר תהיה שונה

ממדידה בעמק בגלל הפרשי

הגבהים).

במפה הסינופטית המדידות

מתוקנות לגובה אחיד

(גובה פני הים), כדי לבטל את

השפעת המדידה בגבהים

שונים.

 

* בצד שמאל של המפה יש

סרגל רוחות ביחס לאיזוברים.

מודדים את הרווח בין 2

איזוברים עם מחוגה ומשווים

את המרווח לסרגל לפי קו הרוחב בו מדדנו.

 

נתונים שניתן להפיק מהמפה

1.      איזוברים – צפי לכיוון ועוצמת הרוח.

2.      גבולות בין גושי אויר (חזיתות).

 

נתונים מאיזוברים

1.      איזוברים ישרים וארוכים – מרחב נשיבה גדול, צפי לגלים גבוהים.

2.      איזובר יפנה חזק שמאלה בחצית חזית (שבירת כיוון).

3.      באותה צפיפות איזוברים, הרוח תהיה חזקה יותר בקווי רוחב נמוכים.

4.      חזיתות נעות מהר יותר ככל שנפילת הלחץ החמה ועליית הלחץ אחרי החזית הקרה תהיה גדולה יותר.

*איזובר לא יקטע באמצע המפה ולא יחצה איזובר אחר.

נלקח מאתר http://www.scribd.com/

אש והחפה

כיבוי אש

אש – חמצון של אדי חומר דליק היוצר שרשרת תגובות בחום גבוה.

 

משולש הבעירה

ליצירת אש דרושים שלושה גורמים:

  1. חום.
  2. חומר בעירה.
  3. חמצן.

 

סילוק אחד הגורמים יגרום להפסקת הבעירה.

 

סוגי שריפות

  1. מוצקים.
  2. נוזלים.
  3. חשמל (אקטיבי – קצר יוצר שריפה, פסיבי – שריפה בקרבת חשמל).
  4. מתכות.
  5. גזים.

 

שיטות כיבוי

א.    בידוד – הפרדת והרחקת חומרים שאינם בוערים מאלו שבוערים.

ב.     השנקה – הפסקת אספקת החמצן לאזור הבוער.

ג.       קירור – הורדת הטמפ’ באזור הבעירה.

ד.     הפסקת התהליך הכימי – ע”י מטפים ואבקות.

 

אמצעי כיבוי

א.    מטפים:
1. קצף – חניקת האש – בידוד מחמצן.
2. CO2 – חניקת האש ע”י דחיקת החמצן, קירור כתופעת לוואי מוגבלת.
3. אבקה – נדבקת לחומר הבעירה (יש לנקות אותה לפני הפעלת מנועים).

ב.     מי ים:
1. מוצקים – ניתן לכבות ע”י מי ים.
2. נוזלים – רסס מים מעל הנוזל ולא לתוכו.
3. חשמל – אין להשתמש במים.
4. מתכות – אין להשתמש במים.

 

ג.       שמיכת כיבוי
חניקת האש ע”י מניעת חמצן.

מניעת אש בספינה

א.    אין להשאיר אש דולקת ללא השגחה או מול הרוח.

ב.     יש לשמור על תקינות אמצעי הבישול.

ג.       יש לוודא שכל כבלי החשמל מבודדים ולא קרועים או חשופים.

ד.     יש למנוע חדירת לחות למערכת החשמל.

ה.    הגבהת מצברים, ניקוי השיפוליים משמן ודלק.

ו.       מניעת העישון ביאכטה.

ז.      ווידוא תקינות מערכת האוורור ביאכטה (הצטברות גזים).

ח.    התקנת גלאי עשן / חום.

ט.    התקנת מערכת כיבוי אש אוטומטית במנוע.

 

פעולות עם גילוי שריפה

א.    הפניית החלק הבוער למורד הרוח.

ב.     פינוי הצוות מתוך היאכטה.

ג.       סגירת פתחים ומחיצות.

ד.     כיבוי המנוע.

ה.    ניתוק ברז דלק וזרם חשמלי.

ו.       סגירת ברז הגז והרחקת הבלונים מעבר לדופן.

ז.      אבחון סוג השריפה ומקור האש.

ח.    חלוקת תפקידים בצוות (כיבוי, הצלה, ע”ר, סיפון וכו’).

 

  • לאחר הכיבוי – בקרת נזקים וביטול קריאת מצוקה.

 

קרקוע/החפה

יש לתכנן נקודת החפה ע”פ:

א.    סוג הקרקע.

ב.     גובה גלים, מספר התקפות ומיקומן.

ג.       עומק.

ד.     זרם.

 

ירידה לחוף עם ירכתיים לגלים ועוגן צף
(בגלים גבוהים – חרטום לגלים).

 

תדרוך הצוות להחפה.

 

ביצוע ההחפה ע”פ התכנון בין התקפות הגלים.

 

יש להדליק אורות ע”פ מצב היאכטה (על שרטון).

 

יציאה מקרקוע

–         אם הרוח דוחפת לעליה על השרטון / חוף – יש לזרוק עוגן (עדיף ע”פ המשך העליה).

–         יש לכבות את המנוע (החול סותם את כניסת מי הקירור).

–         ביצוע בדיקת שיפוליים ונזילות, הורדת צולל לבדיקת הקרקע לתכנון היציאה.

–         שיטות ליציאה:
א. הטיה – ע”י רוח, הוצאת המנור עם משקל בקצהו, משיכת קצה התורן.
ב. בכוח – גרירה, משיכה עם כננת עוגן.

 

נלקח מאתר http://www.scribd.com/

Navtex מקלט לתשדורת מז”א מתחנות חוף.
Obs תשדורת שספינות שידרו לתחנות חוף לגבי נתוני מז”א באזורן.
מכ”מ מכ”מ רגיל יגלה ענני קומולונימבוס.
מקורות נוספים – אינטרנט, רדיו, טלויזיה, קשר, מרינות ולווינים.

 

תחזית נווטקס

הים מחולק לאזורים עם שמות.

 

בנווטקס תגיע תחזית בצורה הבאה:

1.      תחזית כללית לאזור מסויים (לדוגמא:
ים תיכון).

2.      gale warning – אם יש, מים 8 ומעלה.

3.      תחזית לפי תת אזורים (השמות במפה)
עננות, ראות ותחזית.

 

כל 4 שעות המכשיר מוציא הודעה, כל 12 שעות תחזית.

 

השוואת לחצים

מדידת הלחצים ביבשה

מושפעת מגובה המדידה

(מדידה על הר תהיה שונה

ממדידה בעמק בגלל הפרשי

הגבהים).

במפה הסינופטית המדידות

מתוקנות לגובה אחיד

(גובה פני הים), כדי לבטל את

השפעת המדידה בגבהים

שונים.

 

* בצד שמאל של המפה יש

סרגל רוחות ביחס לאיזוברים.

מודדים את הרווח בין 2

איזוברים עם מחוגה ומשווים

את המרווח לסרגל לפי קו הרוחב בו מדדנו.

 

נתונים שניתן להפיק מהמפה

1.      איזוברים – צפי לכיוון ועוצמת הרוח.

2.      גבולות בין גושי אויר (חזיתות).

 

נתונים מאיזוברים

1.      איזוברים ישרים וארוכים – מרחב נשיבה גדול, צפי לגלים גבוהים.

2.      איזובר יפנה חזק שמאלה בחצית חזית (שבירת כיוון).

3.      באותה צפיפות איזוברים, הרוח תהיה חזקה יותר בקווי רוחב נמוכים.

4.      חזיתות נעות מהר יותר ככל שנפילת הלחץ החמה ועליית הלחץ אחרי החזית הקרה תהיה גדולה יותר.

*איזובר לא יקטע באמצע המפה ולא יחצה איזובר אחר.

נלקח מאתר http://www.scribd.com/

אש והחפה

כיבוי אש

אש – חמצון של אדי חומר דליק היוצר שרשרת תגובות בחום גבוה.

 

משולש הבעירה

ליצירת אש דרושים שלושה גורמים:

  1. חום.
  2. חומר בעירה.
  3. חמצן.

 

סילוק אחד הגורמים יגרום להפסקת הבעירה.

 

סוגי שריפות

  1. מוצקים.
  2. נוזלים.
  3. חשמל (אקטיבי – קצר יוצר שריפה, פסיבי – שריפה בקרבת חשמל).
  4. מתכות.
  5. גזים.

 

שיטות כיבוי

א.    בידוד – הפרדת והרחקת חומרים שאינם בוערים מאלו שבוערים.

ב.     השנקה – הפסקת אספקת החמצן לאזור הבוער.

ג.       קירור – הורדת הטמפ’ באזור הבעירה.

ד.     הפסקת התהליך הכימי – ע”י מטפים ואבקות.

 

אמצעי כיבוי

א.    מטפים:
1. קצף – חניקת האש – בידוד מחמצן.
2. CO2 – חניקת האש ע”י דחיקת החמצן, קירור כתופעת לוואי מוגבלת.
3. אבקה – נדבקת לחומר הבעירה (יש לנקות אותה לפני הפעלת מנועים).

ב.     מי ים:
1. מוצקים – ניתן לכבות ע”י מי ים.
2. נוזלים – רסס מים מעל הנוזל ולא לתוכו.
3. חשמל – אין להשתמש במים.
4. מתכות – אין להשתמש במים.

 

ג.       שמיכת כיבוי
חניקת האש ע”י מניעת חמצן.

מניעת אש בספינה

א.    אין להשאיר אש דולקת ללא השגחה או מול הרוח.

ב.     יש לשמור על תקינות אמצעי הבישול.

ג.       יש לוודא שכל כבלי החשמל מבודדים ולא קרועים או חשופים.

ד.     יש למנוע חדירת לחות למערכת החשמל.

ה.    הגבהת מצברים, ניקוי השיפוליים משמן ודלק.

ו.       מניעת העישון ביאכטה.

ז.      ווידוא תקינות מערכת האוורור ביאכטה (הצטברות גזים).

ח.    התקנת גלאי עשן / חום.

ט.    התקנת מערכת כיבוי אש אוטומטית במנוע.

 

פעולות עם גילוי שריפה

א.    הפניית החלק הבוער למורד הרוח.

ב.     פינוי הצוות מתוך היאכטה.

ג.       סגירת פתחים ומחיצות.

ד.     כיבוי המנוע.

ה.    ניתוק ברז דלק וזרם חשמלי.

ו.       סגירת ברז הגז והרחקת הבלונים מעבר לדופן.

ז.      אבחון סוג השריפה ומקור האש.

ח.    חלוקת תפקידים בצוות (כיבוי, הצלה, ע”ר, סיפון וכו’).

 

  • לאחר הכיבוי – בקרת נזקים וביטול קריאת מצוקה.

 

קרקוע/החפה

יש לתכנן נקודת החפה ע”פ:

א.    סוג הקרקע.

ב.     גובה גלים, מספר התקפות ומיקומן.

ג.       עומק.

ד.     זרם.

 

ירידה לחוף עם ירכתיים לגלים ועוגן צף
(בגלים גבוהים – חרטום לגלים).

 

תדרוך הצוות להחפה.

 

ביצוע ההחפה ע”פ התכנון בין התקפות הגלים.

 

יש להדליק אורות ע”פ מצב היאכטה (על שרטון).

 

יציאה מקרקוע

–         אם הרוח דוחפת לעליה על השרטון / חוף – יש לזרוק עוגן (עדיף ע”פ המשך העליה).

–         יש לכבות את המנוע (החול סותם את כניסת מי הקירור).

–         ביצוע בדיקת שיפוליים ונזילות, הורדת צולל לבדיקת הקרקע לתכנון היציאה.

–         שיטות ליציאה:
א. הטיה – ע”י רוח, הוצאת המנור עם משקל בקצהו, משיכת קצה התורן.
ב. בכוח – גרירה, משיכה עם כננת עוגן.

 

נלקח מאתר http://www.scribd.com/

Navtex מקלט לתשדורת מז”א מתחנות חוף.
Obs תשדורת שספינות שידרו לתחנות חוף לגבי נתוני מז”א באזורן.
מכ”מ מכ”מ רגיל יגלה ענני קומולונימבוס.
מקורות נוספים – אינטרנט, רדיו, טלויזיה, קשר, מרינות ולווינים.

 

תחזית נווטקס

הים מחולק לאזורים עם שמות.

 

בנווטקס תגיע תחזית בצורה הבאה:

1.      תחזית כללית לאזור מסויים (לדוגמא:
ים תיכון).

2.      gale warning – אם יש, מים 8 ומעלה.

3.      תחזית לפי תת אזורים (השמות במפה)
עננות, ראות ותחזית.

 

כל 4 שעות המכשיר מוציא הודעה, כל 12 שעות תחזית.

 

השוואת לחצים

מדידת הלחצים ביבשה

מושפעת מגובה המדידה

(מדידה על הר תהיה שונה

ממדידה בעמק בגלל הפרשי

הגבהים).

במפה הסינופטית המדידות

מתוקנות לגובה אחיד

(גובה פני הים), כדי לבטל את

השפעת המדידה בגבהים

שונים.

 

* בצד שמאל של המפה יש

סרגל רוחות ביחס לאיזוברים.

מודדים את הרווח בין 2

איזוברים עם מחוגה ומשווים

את המרווח לסרגל לפי קו הרוחב בו מדדנו.

 

נתונים שניתן להפיק מהמפה

1.      איזוברים – צפי לכיוון ועוצמת הרוח.

2.      גבולות בין גושי אויר (חזיתות).

 

נתונים מאיזוברים

1.      איזוברים ישרים וארוכים – מרחב נשיבה גדול, צפי לגלים גבוהים.

2.      איזובר יפנה חזק שמאלה בחצית חזית (שבירת כיוון).

3.      באותה צפיפות איזוברים, הרוח תהיה חזקה יותר בקווי רוחב נמוכים.

4.      חזיתות נעות מהר יותר ככל שנפילת הלחץ החמה ועליית הלחץ אחרי החזית הקרה תהיה גדולה יותר.

*איזובר לא יקטע באמצע המפה ולא יחצה איזובר אחר.

נלקח מאתר http://www.scribd.com/


Contact Image

פרטי התקשרות

כתובת

סניף יפו: נמל יפו 10, תל אביב - יפו
סניף הרצליה: מרינה הרצליה בניין המנהלה קומה ראשונה

טלפון/פקס

טלפון: 077-2120366
פקס: 077-2120367

אימייל

[email protected]

Contact Thumbnail

צרו קשר

Call Now Button Top
שינוי גודל גופנים
×