האיים הסרוניים 7-2022



23-7-2022

22:00 לא נרדם.
לא הפלגתי בחו"ל מאז הקורונה, כ 3 שנים.
התרגשות, אדרנלין בדם.
מגיע לשדה, מצטייד באלכוהול איכותי, ופוגש את סקיפרים נוספים (גם הם מצטיידים כמובן).
יאללה למטוס (כבה לי האור).
מתעורר באתונה, מונית למרינה Alimos .
השעה 9:00 , אני כרגיל רעב.
הולכים לחפש גירוס (שוארמה בשפה פשוטה), הכל סגור ואנו מתפשרים על רפה.
חם ולח, מצאנו מקלט מהשמש במסעדה במרינה מול רציף 6, מקום נחמד עם אוכל ובירה טעימים.
12:00 מקבלים את הסירות, עושים קניות , פוגש את שאר החברה של הפלוטילה (אנשים נהדרים),
מקבלים את שאר הסירות, מוודאים שכולם בסדר.
 זה בדיוק הזמן לפרוש למסעדה קטנה ליד רציף 1 לבירה קרה ופלטת גבינות ונקניקים (אח, זה הזמן
המתאים ביותר לבירה קרה).
מעבירים את הזמן על מנת לפנות מקום לעוד זמן.
21:00 החברה החליטו לצאת לקרוע את אתונה.
נכנסת רוח נעימה(בריזה), אני לאחר יומיים ללא שינה (כמעט ללא שינה) מחליט להישאר ביאכטה.
מוזג לעצמי ויסקי טוב, מדליק סיגר ושם ג׳אז טוב (הרגע עליו אני חולם כבר שבועות), שוקע
במחשבות על ההפלגה, על המים הצלולים, על האוכל הטעים, עובר בראש על המקומות אליהם נגיע.
על השביל עוברים זוגות שלובי ידיים , יוצאים לעיר, על הדשא עומד זוג צעיר, מתחבקים ומתנשקים,
אני מניח שזה הקסם של יוון שעושה את זה.
אני חושב עליך, הנסיכה שלי, האהובה שלי שמחכה בארץ, וכמה שהייתי רוצה שתהיה פה איתי.
לאחר הכוסית השלישית, הסיגר נגמר, הג׳אז הרגוע מרדים אותי , עוצם את העיניים, רואה אותך.
לאט לאט אני שוקע בשינה, תחושה שמשהו נעים עוטף אותי מכל הכיוונים, נרדם יחד איתך.
החברה חזרו, העירו אותי מחלום מתוק.
לאחר כמה כוסיות משקה ולקט בדיחות וצחוקים, פרשנו לישון.
מחר יוצאים לכיוון אפידוורוס.

 


24-7-2022 יציאה לאפידוורוס

7:30 מתחילים את הבוקר בתדריך סקיפרים.
תדריך מיקצועי, מדוייק ומפורט (מיותר לציין שאני מקשיב ולומד ולומד ולומד).
8:00 אני מצטרף לקאטמרן של אבי דוגן ויוצאים (אני רוצה לציין שנפלה בחלקי הזכות להכיר את
האנשים הנפלאים האלו והתחושה הייתה שאנו מכירים שנים, תודה לאבי,שלומי וכל החברה על
הקאטמרן).
אחרי שכל היאכטות יצאו החוצה, מתחילים להפליג לכיוון אפידוורוס, הפלגה של 5-6 שעות.
בהפלגה הבירה זורמת כמו מים.
בדרך שמענו קצת האוס ולהיטים 2021 , וקצת "האשם תמיד" לחמם את האוירה, לאחר כוסית אוזו,
אני ואבי פצחנו בריקוד סירטקי לצלילי זורבה היווני.
היה שמח.
בדרך עברנו מצפון לאגינה, אי יפיפה המפורסם בזכות השוק שלו ובעיקר בגלל הדגים והמתוקים.
מימין איים קטנים עם לגונות מזמינות ומי טורקיז צלולים.
13:50 מגיעים לאפידוורוס, העגינה מתבצעת בצורה מקצועית (ומסודרת) ,
הכוונה וקשירה, לכולם היה מקום לעגון.
התיכנון היה לנסוע לאמפי המפורסם, לבקר שם במוזיאון ובעתיקות, ולאחר מכן לנסוע לנפליאון ,
עיירה יפה וציבעונית בצד השני .
החום הכבד טרף את הקלפים.
נשארנו במרינה, הלכנו לשתות בירה קרה במסעדה מקומית על שפת המים.
סיכמנו שנארגן ערב לכולם, להעביר תדריך ולאכול, אז הזמנתי מקום ל 20+ איש.
20:00 נכנסת רוח נעימה מהים, רוכלים פותחים דוכנים, מסתבר שיש יריד היום. להקה מקומית
מחממת מנועים ואני, אני קונה בקבוק ין אדום יבש (קברנה סוביניון) משנת 2010 , טעמתי אותו, יין
מלא , ריח פירות יער וטעם עדין (נחזור אליו בהמשך).
אנחנו נפגשים במסעדה, הגיעו כ 25 איש, אנחנו פותחים שולחן, הויסקי והאוזו זורמים כמו מים.
לאחר שהזמנו אוכל, אני שואל את המלצר המקומי "כמה עולה צלחת?" הוא שאל למה אני שואל
אותו, אני אומר לו "I want to do yaso" ומראה לו תנועה של שבירת צלחת (התוכנית המקורית
הייתה לרקוד עם אבי דוגן סירטקי ובדרך לעשות יאסו קטן), המלצר אומר, אין בעיה , הצלחת עליו
והולך.
מגיע מלצר שני, ואני, אני מנומס, מבקש מטאטא ויאה על מנת לאסוף את השברים אחרי היאסו,
המלצר מקבל עוויתות מוזרים בפנים ובידיים, נכנס לשוק ומסמן עם הידיים בטרוף לא, לא ולא, לאחר
שאני מרגיע אותו ונשימתו מסתדרת, אנו מגיעים להבנה שרק אני, ורק אני ממממגמגגגם.
חזרנו לאכול ולצחוק.
הייתה ילדה נחמדה(בת 18), שהפליגה עם אבא שלה ביאכטה בפלוטילה שלנו, היא הציעה לי אוזו,
אני הצעתי לה ויסקי, בקיצור עשינו החלפות.
ט ע ו ת ! ! !
אסור אוזו (במיוחד לא 3 כוסות) אחרי ויסקי (לא ספרתי כמה כוסיות) וקריאות של "ויסקי דרומי
במבטא רוסי" (והמבין יבין).
בקיצור, מכירים את השיר של שלום חנוך "תפסתי ראש על הבר"? אז זה מה שקרה לי, תפסתי ראש
טוב על הכיפאק, על הכיפאק על הבר.
רק אצלי זה נגמר בטוב, ללא בחורה ולא כמו שבשיר.

חזרתי ליאכטה בליווי של טירן (הוא היה מאוד מאוד חברותי אם אתם מבינים למה אני מתכוון),
הקשבתי קצת ללהקה המקומית ונרדמתי שי... על הסיפון.
מחר יוצאים לפורוס.

 


25-7-2022 פורוס

4:30 מתעורר לקול מנועי סירות הדייגים היוצאים להרוויח את לחמם.
לא מצליח להירדם שוב. יורד מהיאכטה עם כוס קפה, בדרך לשבת במסעדה על המים, לגלוש
באינטרנט ולחכות לזריחה המדהימה באפידוורוס.
בדרך פוגש את כחלני שמתלווה אלי.
הזריחה באפידוורוס מדהימה ביופייה.
לאחר ארוחת בוקר, מתכנסים שוב לתדריך סקיפרים מקצועי שכולל הפעם כללים על עגינה
על עוגן, יעד וזמנים.
יוצאים לכיוון פורוס.
יוצאים מאפידוורוס ים שמן, ואז , אז הוא הגיע !!!!!
הדולפין, דולפין יפיפה ליווה אותנו כברת דרך, עבר בין היאכטות ולבסוף שחה לדרכו, אך איזה חויה.
פה נזכרתי ששכחנו לרקוד את ריקוד הסטלה ביציאה, אומרים שעדיף מאוחר מאשר לעולם לא, אז
פצחנו בריקוד הסטלה ואחריו המשכנו עם סירטקי לצלילי זורבה היווני.
מגיעים למפרץ הרוסים, 7 כלים, לא צחוק.
חשוב מאוד לפעול לפי הוראות מדוייקות כך שכל כלי שייט במקום שלו, כולם מצייתים  והופה כולנו
עוגנים. ואז......
לא יודע מאיפה זה בא, אבל התחלתי לשמוע קולות "אדי בוא, אדי בוא", בלי לחשוב פעמיים ולפני
שמישהו הספיק להגיד "שלמה אבולאפיא" כבר הייתי בתוך מי הטורקיז הקרירים והצלולים של
המפרץ.
לאחר שעתיים-שלוש של שחיה ושכשוך במי המפרץ, מתארגנים להפלגה ועגינה בפורוס.
מגיעים לפורוס, מגלים שהשבוע זה שבוע היאכטונרים, מה שאמר שהעיר עמוסה לעייפה, המון כלים
עוגנים ויש קושי למצוא עגינה. רוח צד חזקה מפילה את החרטום.
לאחר שעגנו, אני ודימה לוקחים טרקטורונים ויוצאים לחרוש את האי. נסענו במסלול עוקף והנופים
מדהימים, מפרצונים נסתרים ונופים מדהימים, זו יוון !!!.
בערב יצאנו לטברנות, ישבנו קישקשנו על החיים, העברנו שיחות נפש בינינו ועם עצמינו וחזרנו לאחר
יום ארוך, מהנה ומלא חוויות ליאכטה.
כהרגלינו בקוש סיימנו את היום עם ויסקי טוב וסיגר.
מחר יוצאים למפרץ דוקוס ולארמיוני. 


26-7-2022 ארמיוני

9:00 עוזבים את פורוס.
ביציאה אספנו בקטנה כמה עוגנים ונהיינו צי של 40 יאכטות (אנחנו חזקים יותר), אבל משלא קיבלנו אישור להגדיל את הצי ונאלצנו לשחרר עוגנים על מנת שנוכל לשחרר את כל העוגנים שלקחנו.יוצאים לים, ים שמן, מפליגים לדוקס, אי קטן מערבית ל Hydra (נחזור אל האי בהמשך),.
הכנתי לחברה פנקייקים, שנטרפו עם ריבה וגבינה לבנה.
מחליטים לעגון במפרץ קטן ויפה בעל מי טורקיז צלולים וקרירים.
לא פשוט לעגון 7 כלים על עוגן במפרצון קטן, אבל פקודות ברורות וביצוע מוצלח ולאחר תרגילי תמרוני מנוע כל הכלים עגנו בסוף.
ירדנו למים, מצחיק לראות איש גדול על ברבור.
לאחר שעתיים של שחיה ושכשוך, התארגנו ופנינו לכיוון ארמיוני, עגנו עם רוח קלילה ויצאנו לאכול
באחת המסעדות במרינה.
חלק מהחברה הלכו לטייל בחורשה המפורסמת ובצד השני של ארמיוני שהסתבר כמקום יפה מאוד,
אנחנו, אני ,דימה, מאיר ויעל לקחתו טרקטורונים ויצאנו במסע לפורטו חלי.
בדרך עברנו נופים מדהימים.
הגענו לפורטו חלי, שתינו קפה בבית קפה הנושק למיים וחזרנו בכביש אחר, עשינו סובב ארמיוני.
בערב יצאנו לאכול במסעדה אחרת במרינה, אכלתי פירות ים.
חזרנו ליאכטה וסיימנו את היום עם ויסקי , קוניאק, קמפארי, סיגר טוב, מוזיקה טובה וחברים
מיאכטות אחרות.
לא זוכר מה היה אחר כך (זוכר רק שהיה הרבה ויסקי חחחח)
מחר יוצאים לאי האהבה והרומנטיקה Hydra.


27-7-2022 Hydra


9:00 לאחר ארוחת בוקר קלה יוצאים מארמיוני לכיוון Hydra.
כלב ים מלווה אותנו ביציאה ונפרד מאיתנו לשלום לאחר כמה דקות.
ים שמן, רוגע ושלווה באויר.
הפלגה של כמה שעות, בדרך אנו רואים את הקאטמרנים מפורוס (שבוע היאכטונרים, זוכרים) בדרך
לארמיוני, עזבנו בזמן.
12:15 מגיעים ל Hydra ומחליטים לעגון במפרץ מנדרקי, מזרחית לעיר עצמה (אין סיכוי לעגון 7 כלים
ב Hydra בשיא העונה).
אני יורד עם הדינגי לחוף, נחוש להביא דגים לחברה, לאחר חיפוש בעיר , אני מבין שחוץ מבקלה
קפואה, לא אמצע דגים. קונה בקלה קפואה וחוזר ליאכטה.
מתארגן מהר על חריימה שיוצא למרבה ההפתעה טעים עם בקלה.
אכלנו ולא נשאר כלום.
החום הכבד אילץ אותנו לבלות לא מעט זמן במים הצוננים, הי כיף גדול.
שעת בין ערביים, מזמינים מונית ימית ויוצאים לעיר.
העיר צבעונית ותוססת, שקיעה נעימה (לא רואים את השמש, היא מאחורי ההר) והאווירה מורגשת.
אורות נדלקים ויוצרים את האווירה הקסומה, אותה אוירה שרואים בסרטים.

אורות הטברנות נראים כמו נרות, ןהשילוב של הכחול והלבן יוצרים שילוב נעים לעין.
זוגות בכל הגילאים אוחזים ידיים ומטיילים בסימטאות הצרות והצבעוניות ואהבה בעיניים שלהם.
קסם האהבה והרומנטיקה באויר.
ואני, אני חושב עליך אהובה שלי, כמה את חסרה לי כאן ועכשיו, כמה הייתי רוצה להחזיק בידך,
לחבק אותך ולאמר "אני אוהב אותך"...
מחפשים טברנה עם מוזיקה, בדרך נגשת אלינו אשה נחמדה (מסתבר שהיא העלת מסעדה קטנה)
ובעברית שוטפת מדקלמת לנו את התפריט במסעדה שלה.
המשכנו הלאה, לבסוף עצרנו באחת הטברנות.
לאחר ארוחה טובה, חזרנו ליאכטה, פתחנו את בקבוק ביין שקניתי באפידוורוס, לגימה קטנה, עוצם
את העיניים ורואה אותך.
רואה אותך מחייכת, ואני, אני שוקע בשינה ובחלום מתוק.
בוקר טוב.
קמים, שחיה קצרה במי הטרקיז הצלולים, ארוחת בוקר ואנו בדרך למאתנה.

28-7-2022 מאתנה

11:30 מגיעים למתאנה, עיירה קטנה, צבעונית עם אנשים נעימים.
מספר התושבים בקיץ כ 1600 ובחורף כ 300, בעיירה בית קפה אחד וחצי, עיירה רדומה, רוב בתי
המלון סגורים, כמעט ואין תיירים. בעבר היה פה ספא פעיל מאוד, היום המקום נטוש.
העיר מתעוררת קלות לקראת ערב ובית הקפה מתמלא.
סך הכל מקום שקט ורגוע ומתאים לסיים בוא את המסע שלנו.
מכאן הפלגנו חזרה לאתונה.